"הסרט "שדה האפונים הירוקות" מצא חן בעיניי מפני שהוא סרט על משמעות החיים של האדם.הוא לא סרט על הקיבוץ ולא סרט על הארץ ולא סרט על הסכסוך היהודי-פלסטיני.הוא סרט על האופן בו אדם בן ששים מביט באופן שבו יצר את סיפור חייו, את העלילה, את המשמעות, מתוך החומרים שהזדמנו בדרכו. בין החומרים האלה היו גם הקיבוץ, גם הארץ, גם הכפר הפלסטיני השכן שנמוג במלחמה, אבל כל אחד מאלה לא היה הפסיפס של משמעות החיים, אלא רק אבן אחת, גדולה או קטנה, בתוך הפסיפס הרבגוני.מדי פעם הסרט הוא גם מרגש מאוד: אדם פותח לך חלון אל תוך משמעות חייו ואתה רואה תמונה יפה שלא הכרת."
