מושב נתיב השיירה.
יגאל!
אהבתי את הרעיון של גיבוש 8 החברים ל-שלושה ימים מרתקים רוויי זכרונות, רגעים, ופריקת רגשות טעונים אשר נעשו כל כך בטבעיות תוך חשיפה אמיצה וגילויי לב שלא קל לנבור בם ולשתף את הזר.. נגעו מאוד לליבי הסיפורים האישיים של כל אחד מחבריך המשתתפים, ובין כל השאר נגעו לליבי במיוחד שניים מהם.הראשון: אמציה שועלי, הקצין שהיום עוסק בחקלאות ויש לו 10 ילדים, השני: שסיפר על אימו שלא נתנה אהבה ואביו שגידל אותו עד שנפטר.
אהבתי את הדרך בה בחרת לחזור למחוזות נעוריך כשלאורך כל הסרט היתה תחושת נוחות למרות הסיפורים הלא פשוטים ששמענו.
המשתתפים בסרט מקסימים ומעוררי הערצה- איך מכל כך מעט קיבלו למעשה כל כך הרבה.. נהניתי מאוד לצפות בסרט ומברכת אותך על העשייה האיכותית והאנושית הזו, שהוכיחה את עצמה אמנותית לא פחות מכל סרט דוקומנטרי אחר!
ועוד דבר חשוב מאוד: הקריינות שלך בסרט טובה מאוד, אינטונציה איכותית ונעימה מאוד לאוזן.
יגאל!
אהבתי את הרעיון של גיבוש 8 החברים ל-שלושה ימים מרתקים רוויי זכרונות, רגעים, ופריקת רגשות טעונים אשר נעשו כל כך בטבעיות תוך חשיפה אמיצה וגילויי לב שלא קל לנבור בם ולשתף את הזר.. נגעו מאוד לליבי הסיפורים האישיים של כל אחד מחבריך המשתתפים, ובין כל השאר נגעו לליבי במיוחד שניים מהם.הראשון: אמציה שועלי, הקצין שהיום עוסק בחקלאות ויש לו 10 ילדים, השני: שסיפר על אימו שלא נתנה אהבה ואביו שגידל אותו עד שנפטר.
אהבתי את הדרך בה בחרת לחזור למחוזות נעוריך כשלאורך כל הסרט היתה תחושת נוחות למרות הסיפורים הלא פשוטים ששמענו.
המשתתפים בסרט מקסימים ומעוררי הערצה- איך מכל כך מעט קיבלו למעשה כל כך הרבה.. נהניתי מאוד לצפות בסרט ומברכת אותך על העשייה האיכותית והאנושית הזו, שהוכיחה את עצמה אמנותית לא פחות מכל סרט דוקומנטרי אחר!
ועוד דבר חשוב מאוד: הקריינות שלך בסרט טובה מאוד, אינטונציה איכותית ונעימה מאוד לאוזן.