"...כשאני צופה בטלויזיה בתוכניות ריאליטי המציפות אותנו ומשווה אותן לסרט הזה, אני למד עד כמה מה שמשתקף בסרט הוא ייחודי ויפה. בתוכניות הראליטי האלו יוצא כל הרוע שבאדם. כולם מתחמנים את כולם, קומבינות, אסטרטגיות, תככים, צביעות, שקרים וכד'.
אני מזכיר זאת, כי הסרט הוא מעין 'ראליטי' על חייהם של שמונה בעקבות (במאי) אחד. כאן האדם ויחסי האנוש הם מלאי אמפטיה, חום ותום. וכשנאמרו דברי ביקורת ונאמרו, הם היו מהלב, לא כדי להשמיץ, ללא כל מטרה ומגמה נסתרת.
והשיא מבחינתי הוא הסצינה בה מרים גלילי עושה מסג' לאמיתי. הם משוחחים להם בנימה עוקצנית. ולפתע, כשמרים מספרת על החוויה הטראומטית שעברה בטוסון אריזונה, אמיתי מחבק אותה.
לא צריך מילים. יש אמפטיה וחום. וזה העיקר."
אני מזכיר זאת, כי הסרט הוא מעין 'ראליטי' על חייהם של שמונה בעקבות (במאי) אחד. כאן האדם ויחסי האנוש הם מלאי אמפטיה, חום ותום. וכשנאמרו דברי ביקורת ונאמרו, הם היו מהלב, לא כדי להשמיץ, ללא כל מטרה ומגמה נסתרת.
והשיא מבחינתי הוא הסצינה בה מרים גלילי עושה מסג' לאמיתי. הם משוחחים להם בנימה עוקצנית. ולפתע, כשמרים מספרת על החוויה הטראומטית שעברה בטוסון אריזונה, אמיתי מחבק אותה.
לא צריך מילים. יש אמפטיה וחום. וזה העיקר."